סתם בצחוק

יומו של מתבגר ממוצע נפתח בבהייה מול המסך, כשעל עיניו עוד קומי שינה ומסתיים כשאותן עיניים נעוצות-נעצמות מול המסך. הילד שפעם הוריו השכיבו אותו לישון עם נשיקה וחיבוק, נרדם מול אפליקציה שלא תמיד גורמת לו להרגיש אהוב ושייך.

הטכנולוגיה והמסכים הביאו איתם יתרונות רבים בצד אתגרים לא פשוטים. רבות דובר על סכנות ברשת ועל תופעות של אלימות ברשת או אלימות ברשתות החברתיות. הפגיעות ברשת יכולות להיות דרך תגובות מעליבות או אפילו היעדר תגובה לאמירה לא נעימה שמתפרשת כהסכמה שבשתיקה. לעיתים זה מגיע לאיומים מפורשים, שיימינג, הפצת תמונות או חרמות. היבט אחר, איתו מתמודדים כולנו, מבוגרים וצעירים כאחד, הוא התמכרות למסכים. הקושי להתנתק ולהשתחרר מהם, ההדלקה הבלתי פוסקת של המסך , גם בלי סיבה, רק כדי להיות בטוחים שלא החמצנו משהו מייצר רעש אינסופי שמקשה על ילדים להתמסר לילדות, לא לחשוב, פשוט להיות, לשחק, לחוות, להרגיש.

מאחר והמסכים הולכים ללוות את דור הילדים לאורך כל חייהם אין טעם בפעילות שמבוססת על הפחדה וסיפורי אימה על פדופילים מרושעים .

אנו צריכים ללמד אותם התנהלות נבונה ברשת, ללמד אותם כללי זהירות ברשת ואיך לצמצם את הסיכון שיפגעו מזרים או מחברים.

"סתם בצחוק" היא לא עוד הצגה בנושא מסכים. אם חיפשתם הצגה על מוגנות ברשת , "סתם בצחוק" מציעה יותר מחוויה רגשית. בין הסיפורים משולבים קטעי מידע וכלים להתמודדות המחולקים למנות קטנות ויוצרים עבור הצופים מפת דרכים להתנהלות אחראית ברשתות החברתיות.